שַׁלִּיט

שַׁלִּיטm. (b. h.; שָׁלַט) having control, ruler. Y.Sabb.III, beg.5c, v. שָׁלַט. Gen. R. s. 3 שני … אחד ש׳ ביוםוכ׳ two commanders, one being on duty by day, and one by night. M. Kat. 18a, a. fr. מלפני הש׳, v. שְׁגָגָה; a. e.Pl. שַׁלִּיטִים, שַׁלִּיטִין. Num. R. s. 1412> כנגד עשרה ש׳ שבאדם corresponding to the ten rulers in man (organs of the body regulating vitality, v. Koh. R. to VIL, 19).Fem. שַׁלִּיטָה. Yalk. Ex. 287 אני שליט בקנאה ואין הקנאה ש׳ בי I (the Lord) control jealousy, but jealousy does not control me; ואין התנומה ש׳ בי but slumber has no power over me; (Mekh. Yithro, Baḥod., s.6 שוֹלֶטֶת).